לנדב היה חשוב מאד לשמור על קשר עם אנשים. גם עם משפחה וחברים וגם עם רחוקים יותר שהוא פגש פעם אחת בחיים.

קשר מיוחד היה לנדב עם הבני דודים שלו.כל שנה היו כמה בני דודים שהגיעו לארץ לשנת לימוד בישיבה או מדרשה. נדב תמיד לקח עליהם "חסות" ודאג להזמין אותם ואת החברים שלהם לארוחות שבת אצלו בבית, לאירועים משפחתיים, סתם לארוחות ערב באמצע השבוע.. הוא דאג לתת להם הרגשה של בית כאשר הבית האמיתי שלהם במרחק אלפי קילומטרים.. הוא דאג לשמור איתם על קשר ולראות אם צריכים עזרה או סתם לשבת איתם לגלידה או קפה...

נדב היה רגיש מאד גם לבני דודים ולחברים הרווקים שגרו בירושלים בסביבתו. היה מזמין אותם בכל הזדמנות לארוחות שבת ונותן להם את ההרגשה הכי ברורה שהבית שלו ושל הדר תמיד פתוח בשבילם!!

אפשר ללמוד מנדב הרבה על הכנסת האורחים שלו, על היחס לכל אחד ועל החשיבות בשמירת על קשר הדוק עם חברים ומשפחה.

לאחר מותו של נדב, התחלנו להבין כמה אנשים הרגישו ככה קרובים אליו.. וזה רק בגלל היחס וההרגשה שהוא דאג לתת לכולם. דאג שכולם ירגישו תמיד בנוח ורצויים.

נדב השאיר אחריו המון חברים אהובים, משפחה אוהבת, את אשתו הדר ובנו יאר, שהיה בן שנה וחצי בנפילתו.

אוהבים ומתגעגעיo אליו כ"כ